גזר דין בתיק ת"ד 907-12-08

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירות כדלקמן:

א.         אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה, עבירה לפי תקנה 67 א לתקנות התעבורה.

ב.         נהיגה רשלנית, וגרימת חבלות של ממש, עבירה לפי סעיף 62 (2) ביחד עם סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה.

ג.          הפקרה אחרי פגיעה, עבירה לפי סעיף 64 א (א) לפקודת התעבורה.

ד.         נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה.

ה.         נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי, נוסח חדש.

עפ"י כתב האישום, בתאריך 08.10.07, בשעה 21:15 או בסמוך לה, רכב הנאשם על אופנוע ברחוב מינץ פ"ת, מכיוון דרום לצפון, כאשר בכיוון נסיעתו מעבר חצייה, מבלי לתת זכות קדימה להולך רגל שחצה אותה עת את מעבר החצייה מימין לשמאל.

הנאשם פגע בהולך הרגל, כתוצאה מהתאונה נגרמה להולך רגל פגיעה רב מערכתית, הכוללת המאטומות מעל עין ימין, בבטן ובאגן, שברים באגן באצטבולום, בבסיס הגולגולת ודימום פרנכימאטי כאשר הולך הרגל אושפז במשך שבוע בבית החולים בלינסון ולאחר מכן במשך חודשיים וחצי בבית החולים רעות.

עוד עולה מכתב האישום כי לאחר התאונה ברח הנאשם ממקום התאונה מבלי להגיש עזרה להולך הרגל הפצוע ותוך כדי בריחתו התנגש באופנוע אחר של עובר אורח שניסה לחסום את מנוסתו.

עפ"י כתב האישום רשלנותו של הנאשם מתבטאת בכך כי נהג לעבר מעבר חצייה מבלי לאפשר להולך הרגל להשלים את חציית המעבר בבטחה, לא נקט באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע את התאונה ולא נהג כפי שנהג מן היישוב היה נוהג בנסיבות המקרה.

כמו כן הנאשם ידע כי הולך הרגל נפגע ובכל זאת הפקיר אותו במקום התאונה, לא הגיש עזרה, נמלט מהמקום ותוך כדי ההימלטות התנגש באופנוע אחר.

כאמור הורשע הנאשם לאחר ניהול הוכחות בכל העבירות המיוחסות לו.

ב"כ המאשימה טוען לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם תוך הפנייה לפסיקה הרלוונטית בעניין ובייחוד בעבירת הפקרה.

ב"כ המאשימה הוסיף כי במקרה אשר בפנינו נסיבות ביצוע עבירת ההפקרה מעידות על רף גבוה של העבירה בכך שהנאשם פגע בהולך רגל במעבר חצייה והעובדה שהנאשם ראה בוודאות את הפצוע מוטל על הכביש ולא הושיט לו עזרה, כך שלא היה לנאשם כל ספק שפגע באדם, יתרה מכך גם לא עצר הנאשם כאשר עד ראיה ניסה לחסום אותו באמצעות קטנוע.

באשר לנסיבות לאחר האירוע, טוען ב"כ המאשימה כי הנאשם דיווח דיווח שקר על גניבת אופנוע, לא דיווח למשטרה על קרות התאונה ולא הסגיר את עצמו למשטרה.

בנוסף לכך טוען ב"כ המאשימה כי הנאשם לא לקח אחריות בכך ששיקר לאור כל חקירתו בפני בית המשפט וניסה להטיל אשמה על מישהו אחר.

ב"כ המאשימה הפנה  לפסק דין ימיני ולתיקון 104 לפקודת התעבורה תוך הבהרה כי החמרת הענישה עפ"י התיקון לא חלה במקרה הנוכחי.

מכל הנימוקים הנ"ל מבקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל ממושך, מאסר על תנאי מרתיע, קנס, פיצוי למתלונן שנזקק לטיפול רפואי בגין נהיגה ע"י אדם ללא ביטוח, פסילה בפועל מלהחזיק רשיון נהיגה לכל סוגי הרכב ופסילה על תנאי לאחר סיום הפסילה בפועל.

ב"כ הנאשם טוען כי האישום בגין נהיגה ללא רשיון נהיגה אינו נכון, שכן לנאשם יש רשיון נהיגה לקטנוע A1. לעניין הביטוח, מאחר וכלי הרכב אינו של הנאשם ימציא תעודות על כך.